תשובה: על עורך הדין המייצג את הרוכש לבצע את כל הבדיקות המשפטיות המקדמיות הנדרשות (כגון: בדיקה בדבר זכויות המוכר בנכס, קיום היתר בניה לקבלן וכו')  ועליו לנהל משא ומתן על מנת לשמור על זכויותיו של רוכש הדירה ולדאוג להעברת הזכויות על שם הרוכש בסיום העסקה. עוה"ד ירשום הערת אזהרה ו/או משכון לטובת לקוחו, ידווח על העסקה לרשות מיסוי מקרקעין ולבסוף ירשום את העסקה בלשכת רישום המקרקעין ו/או ברשות מקרקעי ישראל ו/או בחברה המשכנת, הכל בהתאם לנסיבות העניין.

במהלך עסקת מקרקעין, אשר לרוב אורכת חודשים רבים, מתגלעות בעיות שונות ועל עוה"ד לאתר פתרונות ו/או לייעץ ללקוח בכל בעיה שמתעוררת.

תשובה: קיים כיום הליך מהיר יותר ממה שהיה נהוג בעבר – תביעה לפינוי מושכר. במסגרת ההליך הזה נתבע אך ורק סעד הפינוי ומטרת ההליך הינה לזרז את פינויי המושכרים כשיש עילה לכך על מנת להשיבם לידי בעליהם. במקביל לכך ניתן להגיש תביעה כספית לקבלת פיצויים וסעדים נוספים עקב הפרת הסכם השכירות (למשל: דמי שכירות, פיצוי מוסכם, חובות כספיים לרשויות ועוד). אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים, התביעה הכספית הינה זכות מוקנית למשכיר, אשר יגיש בנפרד ממנה תביעה לפינוי מושכר.

תשובה: המדובר במס המוטל על כל רכישת נכס מקרקעין והוא נקבע כאחוז משווי רכישת המקרקעין. המס משתנה בהתאם לסוג הנכס (דירת מגורים, מגרש, נכס מסחרי). כמו כן, קיים שוני בין מס הרכישה הנגבה עבור רכישת דירת מגורים יחידה ובין מס הרכישה הנגבה עבור דירת מגורים שאינה יחידה.

תשובה: בוודאי. אומנם הרוכש משלם סכום כספי לעוה"ד של הקבלן עבור רישום הזכויות על שם הקונה, אך עוה"ד של הקבלן שומר על זכויות הקבלן ואף בהסכם נרשם, ברחל בתך הקטנה, כי הוא מייצג את הקבלן בלבד. תפקיד עוה"ד של הרוכש לערוך את הבדיקות המקדמיות הנדרשות ולעיין בכל המסמכים המהותיים תוך מתן ייעוץ ללקוחו (כגון: היתר הבניה של הקבלן, מסמך המלמד על זכויות הקבלן בנכס, נוהל העברת זכויות, מסמכי הבטוחות ומסמכים נוספים). על עוה"ד לנהל משא ומתן ביחס להסכם הקבלן (לרוב אלה הם הסכמים מאוד ארוכים) ולדרוש שינויים בהסכם, אשר יגנו על זכויות הרוכש לאורך כל הדרך, תוך שימת לב לכך שלא נגרע מהרוכש דבר אותו הרוכש זכאי לקבל על פי הדין ועל פי הנהוג ומקובל בעסקאות מסוג זה.